אנחנו מכירים את התסריט הזה היטב: אתם מרגישים כאב אמיתי. הוא חד, הוא מציק, הוא משבש את שגרת היום. אתם קובעים תור לרופא המשפחה, משם נשלחים לרופא מומחה, עוברים בדיקות דם, אולי אפילו CT או MRI. המתח עולה בזמן ההמתנה לתוצאות.

ואז מגיעה התשובה המבלבלת מכולן: "אין לך כלום. הבדיקות תקינות לחלוטין. זה כנראה רק לחץ".

עבור רבים, המשפט הזה מתסכל ואפילו מעליב. אם "אין לי כלום", למה כואב לי כל כך? האם אני מדמיין? התשובה היא חד משמעית לא. אתם לא מדמיינים. הכאב הוא אמיתי, המקור שלו פשוט שונה ממה שחיפשתם. בשפה המקצועית אנחנו קוראים לזה הפרעה סומטית (פסיכוסומטיקה) – מצב שבו מצוקה רגשית מתורגמת לתסמינים גופניים פיזיים לחלוטין.

איך זה עובד? כשהגוף צועק את מה שהנפש שותקת

כפסיכותרפיסט שמלווה מטופלים רבים בקליניקה, אני רואה שוב ושוב את הקשר הישיר בין עומס רגשי לתגובה גופנית. הגוף שלנו הוא מכונה חכמה והישרדותית. כשאנחנו נמצאים בסטרס (דחק), חרדה מתמשכת, או נושאים איתנו טראומה לא מעובדת, המוח משחרר הורמוני דחק (כמו קורטיזול ואדרנלין) שמכניסים את מערכת העצבים למצב כוננות.

כשהמצב הזה נמשך לאורך זמן, המערכת "קורסת" במקומות הרגישים אצלנו. הנפש, שלא מוצאת מילים לבטא את המצוקה, משתמשת בגוף כדי לאותת: "עצור, משהו לא בסדר".

תסמינים נפוצים של כאב פסיכוסומטי:

• מערכת העיכול: תסמונת המעי הרגיז (IBS), כאבי בטן לא מוסברים, בחילות.
• מערכת הנוירולוגית: כאבי ראש כרוניים, מיגרנות, סחרחורות.
• מערכת הנשימה והלב: תחושת מחנק, דפיקות לב מואצות (ללא בעיה לבבית), לחץ בחזה.
• כאבי שרירים: פיברומיאלגיה, כאבי גב תחתון, מתח בצוואר ובכתפיים.

הבעיה: מעגל החרדה והכאב

הטרגדיה הגדולה של הסובלים מהפרעות סומטיות היא "מעגל הקסמים השלילי":

1. מופיע כאב פיזי.
2. מתעוררת חרדה בריאותית ("אולי יש לי מחלה קשה שהרופאים פספסו?").
3. החרדה מגבירה את המתח בגוף.
4. הכאב מתחזק כתוצאה מהמתח – וחוזר חלילה.

כדי לשבור את המעגל הזה, לא מספיק לטפל בסימפטום (לקחת משכך כאבים), אלא חייבים לגעת בשורש הבעיה – המנגנון הרגשי והמחשבתי שמפעיל את הכאב.

איך מטפלים? הגישה האינטגרטיבית (CBT ו-EMDR)

בקליניקה בטבריה אני פוגש מטופלים שמגיעים אחרי "מסע כומתה" בין רופאים. הגישה הטיפולית שלי משלבת בין הבנה עמוקה של הנפש לבין כלים פרקטיים להפחתת הסבל הגופני:

1. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT): אנחנו לומדים לזהות את המחשבות האוטומטיות שמגבירות את הכאב. במקום לחשוב "הכאב הזה נורא, אני לא יכול לצאת מהבית", אנחנו לומדים לפרש את תחושות הגוף בצורה מאוזנת ומרגיעה יותר. בנוסף, אנחנו מתרגלים טכניקות הרפיה ונשימה שמלמדות את הגוף לעבור ממצב "הישרדות" למצב "רגיעה".
2. עיבוד טראומה (EMDR): במקרים רבים, הכאב הפיזי יושב על טראומה מהעבר או אירוע משברי שלא עובד כראוי. גישת ה-EMDR מאפשרת לנו לגשת לזיכרונות הללו ולעבד אותם מחדש. ברגע שהמוח משחרר את הזיכרון הטראומטי, פעמים רבות אנחנו רואים ירידה דרמטית בעוצמת הכאב הפיזי, כאילו הגוף "שיחרר את ההחזקה".

סיפור מהקליניקה (בשינוי פרטים מזהים)

דני (שם בדוי), בן 45, הגיע אלי עם תלונות על כאבי גב משתקים שנמשכו שנתיים. הוא עבר פיזיותרפיה וזריקות, אך הכאב תמיד חזר. בטיפול גילינו שהכאבים החמירו בכל פעם שהרגיש חוסר ביטחון במקום העבודה החדש שלו. דרך עבודה משולבת של חיזוק הביטחון העצמי וכלים לוויסות מתח, דני למד לזהות את ה"איתות" של הגוף לפני שהפך לכאב משתק. היום, גם כשיש לחץ בעבודה, הגב שלו נשאר רגוע.

השורה התחתונה

אם שללתם כל גורם רפואי והכאב עדיין שם, אל תישארו עם זה לבד. הגוף שלכם מנסה לספר לכם משהו, ובעזרת טיפול נכון אפשר להקשיב לו, להבין אותו – ולשחרר את הכאב.

בועז כהן – פסיכותרפיסט, עובד סוציאלי (M.A), מומחה בטיפול CBT ו-EMDR. מקבל מטופלים בקליניקה בטבריה.